פק"ל געגוע- רונית רוטלוי

הספר פק"ל געגוע זהו מסע של אישה נשואה, מהציבור הדתי- לאומי בדרך למציאת קולה האישי, רצונותיה ותשוקותיה, כל זאת על רקע החיים בקהילה דתית קטנה, מגובשת לכאורה, אך חונקת בפועל.

נני גולדברג, גיבורת הספר, חיה בנישואים "טובים ומוצלחים" למראית עין, אך למעשה חווה ניכור רגשי ומיני מבעלה.
נני היתה תמיד הילדה הטובה והצייתנית של הוריה ולא התמרדה מעולם, אך במהלך הרומן היא מגיעה לנקודת הרתיחה שלה – ומשם הכל עתיד להשתנות.
בפן המקצועי, היא מתקשה להמשיך לעבוד במשרד עוה"ד של אביה, כשהיא מקבלת רק תיקים פשוטים מאד על מנת שלא תיאלץ להתמודד עם מורכבויות משפטיות ואתגרים.
בפן האישי, היא מנסה לקרב את בעלה, אך הוא נותר מרוחק ומנוכר.
לבקשת הקהילה נני ובעלה מסכימים לארח חייל בודד מרקע משפחתי קשה מאד. כשאסף החייל הבודד נכנס לתמונה, כל הסדר הישן משתנה.
המפגש בין העולמות מציף נושאים כגון דת אל מול חילוניות, עדתיות וגזענות, מימוש עצמי אל מול הרצון לרצות את הכלל, אינטימיות זוגית אל מול הסתגרות והדחקת טראומה מינית.
נני מחפשת את הדרך הנכונה עבורה ועוברת שלל מהמורות ומכשולים, במסע מרתק, בדרך אל עצמה.

כמו הגיבורה הראשית גם הסופרת רונית רוטלוי היא עורכת דין, מגיעה מהציבור הדתי לאומי, בוגרת חינוך דתי ובני עקיבא, שירות לאומי וכל המסלול המצופה מבנות המגזר.
רוטלוי מתגוררת בגבעת שמואל, אך חייה שונים מאד מחיי הגיבורה, שכן היא דעתנית מאד ויודעת לבחור את החברה שמתאימה לה.
" אין סיכוי שהייתי חושבת להתחבר עם נשים כמו בקי, צופיה או ליאורה שטרנליכט מהספר שלי", רוטלוי מחייכת כשהיא נזכרת בדמויות שיצרה.
"הן יכנעס אולטימטיביות, חבורת רכלניות, צרות עין ולא מפרגנות. אני בורחת מאנשים כאלה, אבל השתעשעתי בליצור את הדמויות הללו, כי הן פה סביבנו, ובכל בית כנסת ניתן למצוא אחת כזו…."
ובכלל, שלא ישתמע שהיא אינה מוקירה את תרומת הקהילה לפרט, רוטלוי מדגישה.
"יש המון דברים שאני ממש מחבקת ומאמצת בחברה הדתית, אך כמובן הספר מחצין את האירועים הפחות נעימים- התנפלות על קידושים בחוסר דרך ארץ, פגיעות מיניות בבחורי ישיבות (בעלי בוגר נתיב מאיר והכיר באופן אישי נערים שנפגעו בשעתו מהרב קופולוביץ'), חשיבות הילודה בחברה הדתית- יש לפעמים תחושת תחרותיות כזו, בודקים מה הממוצע… ההיא ילדה ארבעה? אז אני אלד חמישה! …."
נני שהיא אם לבן יחיד וסובלת מעקרות משנית, נתפסת בעיניי נשות הקהילה כמפונקת, מישהי שהתעצלה ללדת ילדים נוספים, כשהאמת מאד רחוקה מכך.
גם נושא הגזענות עולה בספר. החייל הבודד מגיע מרקע מזרחי, ואנשי הקהילה האשכנזים הם המושיעים האליטיסטים. אמנם רוטלוי מסכימה שבדור שלנו הרוב התערבבו, אך קיימות משפחות שעדיין ידברו על "פרענקים" והיא רצתה להציף אף את הנושא הזה.
מה גם שגבעת שמואל רחוקה מלהיות כור היתוך. בעיר אין כמעט עולים יוצאי רוסיה ואתיופיה ובני הנוער נחשפים לקיומם רק בשירות הצבאי.